גלי ליסינג (2004) בע"מ נ' משולם ואח'

פסק דין

תביעה ע"ס 10,505 ₪ בגין נזקים שנגרמו לפי הטענה לרכב התובעת עקב תאונת דרכים שבה מעורב רכב הנתבעת 2, שבו נהג הנתבע 1, ומבוטח ע"י הנתבעת 3.

רכב התובעת שימש בעת התאונה בשירות פיקוח החניה העירוני. מטעם התובעת העידו הנהג וכן חברתו לעבודה, שישבה לצדו.

רכב הנתבעים הוא משאית. מטעם הנתבע העיד הנהג, הנבתע 1.

אין חולק כי התאונה אירעה ביום גשום כשהרמזור הרלבנטי לרכבים המעורבים לא פעל. הצומת היה פקוק. הרכבים המעורבים ביקשו לפנות שמאלה. רכב התובע מהמסלול השמאלי ורכב הנתבעים מהמסלול שלימינו (שניהם לפניה שמאלה).

לגרסת עדי התובעת, שני הרכבים החלו בפניה שמאלה. הנתבע לקח סיבוב רחב ובעת הסיבוב פגע עם הדלת שלו בפינה הימנית הקדמית של רכב התובעת. זאת בעוד שרכב התובע עומד, משנאלץ לעצור במהלך הפניה בשל הפקק.

לגרסת הנתבע 1, רכב התובעים הוא שסטה לנתיב נסיעתו. זאת עוד טרם החלו בפניה (עמ' 3 ש' 27), משום שרכבים שבאו מימין חסמו את הנתיב השמאלי שבו נסע רכב התובעים והם ביקשו לעבור לנתיב נסיעתו ומשם לפנות שמאלה.

עדי התובעת מכחישים את הטענה שניסו לעבור לנתיב הנסיעה של הנתבע ואת הטענה שהנתיב השמאלי היה חסום בשל הפקק ועמדו על כך, שכל הצומת היה פקוק בשל התקלה ברמזורים.

לפי כתב ההגנה של הנתבעים וההודעה של הנתבע על התאונה לחברת הביטוח (נתבעת 3), הייתה התאונה תוך כדי ובמהלך הפניה; ולא בנתיבים שמהם פונים הצדדים שמאלה, קודם לפניה, כפי שטען הנתבע בעדותו. כמו כן, בהודעה ובכתב ההגנה, לא בא זכרה של הטענה כי רכב התובעים ביקש "לברוח" מהנתיב השמאלי, על מנת שיוכלו לפנות שמאלה מהנתיב שבו נסע הנתבע, בשל היותו הנתיב השמאלי חסום. לא ברור גם כיצד הנתבע 1 מציין דברים אלה, שעה שכלל לא שם לב שהיה מעורב בתאונה (עמ' 3 ש' 30-32).

לאור האמור, אני מעדיפה את גרסתם של עדי התובעת, שהייתה מהימנה וקוהרנטית והינה סבירה יותר ומתיישבת יותר עם הנסיבות, על פני גרסתו של הנתבע שאיננה מתיישבת עם הודעתו ועם כתב ההגנה, כאמור.

למותר לציין כי הנזק, כלשעצמו, מתאים לשתי הגרסאות.

אני לנזקים שנתבעו – הנתבעת לא הגישה חוות דעת מטעמה והערכת השמאי מצד התובעת לא נסתרה. אני דוחה את הטענה כי יש לדחות את התביעה מחמת שהתובעת לא צירפה קבלות וחשבוניות תיקון. ככלל, אין צורך בקבלות וחשבוניות, ודי בחוו"ד שמאית להוכחת הנזק. הצורך בכך עשוי להתעורר רק מקום שבוצע תיקון בפועל (ראו לעניין זה גם את פסק הדין בתא (ת"א) 39329/07 שאליו הפניתה הנתבעת). השאלה אם בוצע תיקון בפועל לא התבררה ולא עלתה כלל בהליך שהתנהל לפניי.

אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקיה המוכחים, בסך כולל של 9,874 ₪ לפי הפירוט הבא:

8,631 ₪ (נזק לפי חוו"ד שמאי);

516 ₪ (ירידת ערך לפי חוו"ד שמאי);727 ₪ (שכ"ט שמאי).

הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה (19/9/10).

אני דוחה את התביעה בראש הנזק של יום השבתה, שלא הוכח. אף שלפי חוות הדעת של התובעים, שלא נסתרה, יידרש יום אחד לביצוע התיקונים לא הובאה הוכחה אשר להפסד בגין יום של השבתה.

עוד ובנוסף אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע החזר האגרה בסך של 347 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 2,900 ₪.

הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו תוך 30 ימים מהמסירה לב"כ הנתבעים.

המזכירות תדוור לב"כ הצדדים